מחשבות מופשטות

השארת אותי לבד על הכיסא האדום
"קוראים לזה מחשבות מופשטות", אמרת
בקולך האדום.
אז נשענתי לאחור על הכיסא האדום,
ראשי שרוע על עלעלים.
זרקתי את הכוס השקופה
ואני לא אלים.
כן, זרקתי את הכוס השקופה
ואני בכלל לא אלים.

זה נכנס לך עמוק בתוך המחשבות המופשטות שלך.
כן מותק,
עמוק בתוך המחשבות המופשטות.

אחר-כך בכיתי שעות.

פרספקטיבה

"אני לא קטנה, אני
ענקית", אמרת,
"רוצה לראות?"
נעמדת במרפסת, שערך מתנפנף
אל מול הנוף, אמרת:
"רואה את הבתים שם,
רחוק?" הנהנתי, ישבנך קרץ.
"רואה אותי, רואה?
מי יותר גדול?"

נשקתי אותך לאחור,
"הראש שלך", אמרתי
ושבתי לאחור.