|
נחשי מים ארוכים
מתפתלים דרך ירוקת הנהר
זולגים בקיומם המחוויר אלי אור
עצי האלון עתיקים ושחורים.
מרבד העשב שופע בפרותיו
בכתונת גופי תאורה מעופפים
במערות סתרים עלומות
בזהב אנשים מתים.
חלל האוויר ריק למגע
שופע באור וברוח
לוחש לאוזני את שירת הבוקר
בהד הזריחה הפועם ניגונים.
מבעד להשתקפויות קרום המים
אני חש בלב האדמה הרושף קיומי
לצורת של עוולת זמן מתקתק
לשקשוק העלים בדפנות הגזע. |
|
|
שרוליק
ישראלוביץ' איש
עם עקרונות ואגו
מנופח.
תגובת האגן:
לא כותב סלוגנין
בפרנציפ! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.