|
דמעה צפופה בשורש העין
עורמים אבנים במחצבת הכאב
תראי מה שאני אגיד לך לא
יעשה אותך מאושרת
לכי תאכלי את הלב
היכן המילה הנכונה
חמקמקה האחת למיליון
את תתרסקי בסוף המחברת
הי תחזרי לאותו הפזמון
הקוד שלך לא הקוד שלנו
אנחנו יפים יותר
הי יחפה על רצפת הפרקט
הי מציצה לתוך המקרר
חולמת עליו לחמול עליך
איזה יופי הדירה שלך
מינימליזם ודמיון מאופק
בבוקר הרי תפלטי משם
ממררת בתוך ההמון |
|
|
אימרת הכלבה:
חברים הם כמו
נעליים.
בוחרים דגם יפה
משתמשים עד
שנשחק
וזורקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.