|
לוחמים ערבים מתכנסים סביבי
כהי עור, שחורי שער, עטורי עוז
שומרים את סף מפתני מפני רוחות העולם
המבט הקפוא בעיניים לוחש את האור מחדש.
גן היה בעדן פרוס על מרחבי ארץ
בו מטעי עצי חיים ודעת שזורים
עת קיץ בצרו המלאכים את הדעת מהחיים
וערמו עליהם לקטורת הרוח.
בוהק השמש הראשונה
צרב את חושיי לתחייה
אדי הערפל חבקו את גופי
במעטפת עולמות סחרחרה.
גופים עירומים רוקדים את הלילה
את זוהר הכוכבים המופלא
סהר צהוב מהדהד את גליו לעיניי
הכחול עמוק רשף את חושיי.
|
|
|
המילה האחרונה
היא תמיד של זה
שמאשר את
הסלוגנים, מה
שמשאיר מעט מאוד
מקום להשמצות או
להראות עד כמה
אתה רב-שוגל כי
תמיד זה שמאשר
את הסלוגנים יקח
לעצמו את הקרדיט
(ובצדק יש
לומר)
יאשה לומד
מטעויות של עצמו
ושולח באימייל
את הספר השחור
של זה שמאשר את
הסלוגנים...
כמובן אחריי
שצילם אותו...
מה,הה,הה,הה...
חחחעעעעע...(צחוק
שהופך לשיעול
שהופך למוות
מיסתורי דרך
הסלוגן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.