|
מסגד נושך שפת ים מתפתלת
אל מול אורותיה של עיר מתגלגלת
אשר לקול חתולה מייללת
רוחה הזקנה מטיילת ומתבלבלת
בין קידמה מקוללת לעתיקה מקולקלת
ומגדל שעון בעל עבר מפואר
במראה חדש משופץ ומנוכר
מראה את הזמן שחלף ועבר
ואת ההבדל הקטן בין אתמול למחר |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.