מה שלא יקרה
אאזין לגלגל"צ באוזניות קטנות, ספק אשיר, ספק אהמהם. אתה בדיוק
תוציא את לולו לטיול בשדרה.
הרוח תהיה רכה ומלטפת, מזג אוויר חם ונעים של תל אביב. העלים
ינועו כמו שבשבות. אני אתהה מהי הדרך הקצרה ביותר להגיע לאלנבי
ברגל. הרגע הראשון בו נבחין האחד בשנייה יהיה מעבר למעבר
החצייה.

אני אפנה אחורה, אחפש את עצמי, קצת קשה לי עם כיוונים. אתה
תחשוב שזה חמוד שאני נראית אבודה. תעבור את הכביש, לולו תדלג
ותמשוך לעברי. אני אתכופף אליה, אלטף אותה ואמלמל בטון גבוה
"שלום כלב! מה נשמע? אתה חמוד. כככןןן". תתקן אותי בחיוך ואני
אתנצל. אשאל מה שמה ותענה שקוראים לה לולו, על שם מגישת החדשות
בערבית, כי יש לה כתם שחור ליד השפה, שנראה כמו הפלולה של לולו
המקורית. אני אצחק ואחשוב שזו סיבה מתוקה ומשעשעת. נשתוק. אני
אתכופף ואמשיך ללטף את לולו, בתקווה שהשיחה תמשיך. עדיין
נשתוק. אציל את המצב כשאשתמש בחוסר היכולת שלי לנווט, ואשאל
אותך מהי הדרך הקצרה ביותר לאלנבי ברגל. אתה תחשוב, תתלבט
לרגע, תאזור אומץ, תסביר ברפרוף ומיד תאמר שאני יכולה פשוט
להתלוות אליך, אתה ממילא בדרך לשם, ולולו תשמח לטיול ארוך. אני
אחייך ובפנים - אחייך.

לולו תחפש מקום לרוקן את צרכיה. אנחנו נמקד את העיניים שלנו בה
ובדרך רוב הזמן ורק ברגעים חטופים, המבטים שלנו יצטלבו. אתה
תחשוב על איך שתל אביב אף פעם לא מפסיקה להפתיע אותך, ואני
אחשוב שבטח עוד כמה דקות אני אגלה שאתה מופרע. נדבר על הדברים
הקטנים שעושים את החיים למה שהם, נגלה אהבות משותפות (אלה
פיצ'ג'ראלד ונינה סימון) ואהבות סותרות (אני מלפפונים חמוצים
במלח, אתה מלפפונים חמוצים בחומץ). שנינו נדבר בהתרגשות ובחיוך
ואני אתפלא שגם אתה מתרגש מאהבות קטנות. זה ישמח אותי כל כך
ואני אתחיל לבנות דמות שלך בראש שלי, שתהיה קרובה למושלמת. אתה
לא תאמין שמצאת בחורה שממש אוהבת לשחק בפלייסטיישן.

לולו תנבח על ציפור שובבה ואתה תצעק לה "לולו! מספיק!" אני
אצחקק בטיפשות ואחשוב שאני עדיין נבוכה. אתה תמשוך את לולו
אליך ותמנה סיבות בראשך למה כן ולמה לא לקחת ממני את הטלפון.
אני לא אדע אם אני רוצה לתת לך את הטלפון, אבל אקווה שתבקש
אותו ממני.

אלנבי ייראה קרוב מתמיד ושנינו נאט את הקצב, בתיאום ללא מילים.
אתה תאמר 'חם נורא היום, הא?'. אני אהנהן בהסכמה. ממש לידינו
תהיה פיצוציה ואתה תגיד לי להחזיק רגע את לולו. אני אחשוב
באותו רגע איך אני אוהבת להחזיק כלבים, כי אני כל כך אוהבת
אותם, אבל אף פעם לא היה לי כלב משלי. אני אחשוב איך אספר לך
שתמיד רציתי כלב ושכשיהיה לי אני אקרא לו "בוזי", כקיצור של
"בוזגלו", כדי שהוא יגדל להיות גבר גבר. אני אחשוב על כמה שאני
אוהבת את הרגעים הראשונים, במיוחד עם מישהו שפתאום אפשר לראות
איך העתיד היומיומי שלנו יחד יכול להראות, כמו עכשיו. אני
אעמוד מחוץ לפיצוציות עם לולה, ואתה תיכנס פנימה לקנות...

"ארטיק מלון!" תצא החוצה מחויך ותוסיף, שאין כמו ארטיק קרח
להצטנן בחום הזה של תל אביב. אתה תחשוב שזו מחווה ממש חמודה
ושנראה לך שאני אוהב את זה. אני אומר לך שזה פשוט לא ייאמן
שקנית דווקא מלון, כי זה הטעם שאני הכי אוהבת. אתה תגיד שאתה
מתגעגע לארטיקים עם הסוכריות השחורות העגולות בלמעלה ואני שוב
אומר לך שזה לא הגיוני, כי גם אני מתגעגעת לזה מאוד. הקול שלי
ישמע מתרגש יותר. אחרי שתיקה של כמה שניות אומר לך שזו לא
חוכמה, כי כולם מתגעגעים לסוכריות השחורות בלמעלה. אתה תאשר,
אבל תוסיף שזה עדיין צירוף מקרים מדהים ששנינו חושבים כך, כי
יכולנו בקלות להיות מהאלה שטוענים שהן היו קשות מדי. בפנים
תחשוב שלא יכול להיות שאני אמיתית ושבטח אני כלבה או תפוסה
וסתם עושה רושם ראשוני טוב.

אתה תושיט יד לקחת ממני את לולו ואני אבקש ממך להמשיך להחזיק
את הרצועה שלה. אני אספר לך על בוזי ואתה תחשוב שאני מצחיקה.
המבטים שלנו יצטלבו שוב ואז תבחין שיש לי עיני דבש, כמו שאתה
אוהב. תשאל אותי אם צבע השיער שלי הוא טבעי ואני אומר שממש לא,
אבל שאני צובעת לאדום כבר כמעט עשור, אז טכנית, אפשר לומר שכן.
אתה תספר שאחרי הצבא גידלת קוקו, אבל מהר מאוד הבנת שזה ממש לא
יפה לך. אני אספר לך שאני לא אוהבת בנים עם שיער ארוך, חוץ
מאחד מהאקסים שלי שהיה לו שיער ארוך ויפה. זה יהיה המשפט
הראשון שנוגע ליחסים ואתה תחשוב שזו הזדמנות מצוינת לשאול אם
יש לי חבר. אני אחייך נורא ואומר שלא. לולו תכשכש בזנב, אלנבי
ייראה אינסופי. אתה תמלמל משהו כמו 'אוקיי' ותתחיל לעבוד על
עצמך בראש שסירוב זה לא סוף העולם ושכדאי לך פעם אחת לעשות מה
שאתה מרגיש. אני אחשוב שאם לא תבקש את הטלפון שלי אחרי השאלה
הזו, ממש אתאכזב.

נגיע לאלנבי פינת שינקין ואני אעצור ואומר לך שכאן אני נפגשת
עם חברה שלי. אתה תגיד שעשית ללולו אחלה טיול היום בזכותי
ושהיא כבר אוהבת אותי. נעמוד אחד מול השני כמו שני ילדים,
הריחות והצבעים של הרחוב יהיו לנו תפאורה מושלמת. אני אלך עם
הלב, אעצום עיניים ופשוט אנשק אותך.
אתה תהיה מופתע מאוד ותחשוב מה ניר יגיד על הבחורה הזו שפגשת
היום בשדרה. אני אחשוב שהרבה זמן לא התנשקתי ככה.

כשאתרחק ממך, תיתן לי עוד נשיקה קטנה על השפתיים ותגיד שאתה
מאוד שמח שיש לי חרא של חוש כיוון. נצחק. בפנים שנינו נבער
מתשוקה והדם בעורקינו ישחק תופסת עם הלב, בדיוק כמו שיהודה
עמיחי מתאר באחד משירי האהבה שלו, שאני כל כך אוהבת.

אתה תשלוף את הנייד שלך ותאמר שאני חייבת לתת לך את המספר שלי.
אני אחייך עוד יותר, אוהב את השובבות שלך ואתן לך את המספר.
ניפרד לשלום בנשיקה, אני אתכופף ללולו להגיד להתראות, אתרומם
בחזרה ונתנשק שוב. אתה תתרחק ממני בצעדים שמחים ותעיף מבט
אחורה, כדי לגלות שאני מחייכת ומתקתקת משהו בנייד. תסתובב חזרה
ותרגיש שזה יום נפלא, תנופף לשלום למוכר בשווארמיה ותתכנן איך
תתקשר אליי מחר בערב. כדאי להאשים את לולו בגעגועים אליי,
תחשוב, כדי שזה יהיה חמוד. בפועל, אתה תשלח לי הודעה כמה שעות
אחר כך, שתעלה לי חיוך על השפתיים. אני אתקשר לחברה שלי ואגיד
לה למהר, כי יש לי משהו מדהים לספר לה.

העלים ישתכשכו ויצילו על הרחוב בצורות של אס, תלתן, מעויין
ולב. אלנבי ישיר.


מה שיקרה
אני אאזין לגלגל"צ באוזניות קטנות, ספק אשיר ספק אהמהם. אתה
בדיוק תוציא את לולו לטיול בשדרה. הרוח תהיה רכה ומלטפת, מזג
אוויר חם ונעים של תל אביב. העלים ינועו כמו שבשבות. אני אתהה
מהי הדרך הקצרה ביותר להגיע לאלנבי ברגל. הרגע הראשון בו נבחין
האחד בשנייה יהיה מעבר למעבר החצייה.  

אני אעבור לצד אחד, אתה לצד השני. נחלוף האחד על פני השנייה
וריח ספריי התות שלי יגרום לך להסתכל עליי לעוד שנייה. אני
אמשיך בדרכי, אתה בדרכך. ייתכן ולא נחלוף האחד על פני השנייה
עוד לעולם.