על אדן חלוני ישבתי וכתבתי
ישבתי ובכיתי
על עולמי
עננים חלפו בשמים הכחולים
יוצרים צורות וחלומות שתמיד נעלמים
ולוחשים לי... אתה לבד.
וכמה שלא רציתי זה לא עזר,
כאן על אדן החלון הנחתי ראשי והלכתי לתמיד.
ולכל עצב עץ משלו, כאן, בין הפרדסים
ולי יש יער, שמור רק לי
ועציו קורסים, ופרחיו נובלים
ולי יש יער, יער של פחדים.
והם יוצרים צורות שחורות
של צללים שלא נחים
והם קוראים לי לבוא
אל ארץ האבודים.
והשמש לא נותנת מרגוע
וגם לא הכוכבים
הלילה לא מביא שינה
וגם לא הכדורים
והתחננתי שיקשיבו, אך הם לא שומעים
הכול פחדים, הכול צללים.
והירח לבדו, מרגיע אנשים
נותן להם תזכורת שככה הם החיים
בין כל הכוכבים, בשמים השחורים
יושב לו הירח בודד בין המתים. |
