כמה כיף זה החופש
להיות חופשי ולבד
כשאתה האדון לעצמך
בלי לשאול אף-אחד
אם אני קם בבוקר
וישר שותה לי קפה
או ב-02:00 בלילה
בא לי לשתות ואני יוצא
כל החופש הזה - כמה שהוא משחרר
אבל הבעיה היא שלשום דבר הוא אותי לא קושר
אני כבר פשוט לא זוכר
איך נראה הבית שהיה פעם שלי
זה שגרתי בו ביחד עם אחי ואחותי
זה שהיו באים אליו כל חבריי
והיינו שרים וצוחקים ומפריעים להוריי
אין כבר את הבית הזה
הוא כבר לא שם יותר
אז לי נשאר רק החופש שלי -
החופש שלי להיזכר... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.