מתחת לאמת יושב לו הילד
לא בריא בדרך כלל
לא מאושר וזה חבל
בתוך מין בועה ישב לו הילד
והוא לא מצא מוצא
כשהיא התפוצצה
אני מסתכל בראי
זה לא מי שאני
ומסתכל בתוך עצמי
זה לא מי שאני
מתחת כוכבים שכב לו הילד
וכך ירדו להן טיפות
על העיניים הכהות
והשמים אפורים
לאן ברחו לו החיים
והעננים כבר מכסים, לילד את הכוכבים
באמצע החיים התעורר לו הילד
ובזמן שנעמד, הוא גילה שאף אחד
לא יחזיק לו את היד
כי הילד כבר זקן
והבועה התפוצצה
וכל מה שנשאר
זה עולם שכבר עבר
זה עלם לא מוכר
אני מסתכל בראי
זה לא מי שאני
ומסתכל בתוך עצמי
זה לא מי שאני
ועכשיו הוא מתיישב, כשחושך מסביב
ומסתכל בתמונות, של מה שאף פעם לא ישיב... |
