צחי ליברמן / שירת החרב |
מכוון את ראשה אל פני העולם שיראו וייראו את יופיה
אוחז בחוזקה ברגליה לבל תעזוב כי נשמתי כרוכה בחובה
מניף את גופה הקר מעלה והצידה בשירה אדומה כנשיקה...
סימנים אהבתי השאירה על גופה רצים לאורך מערומיה
גבורות היללו אלונים רמים ומלכים אודות נשיקותיה
את ידיה הענוגות מבריק אני לקול זמירותיה
ומכסה אותה לעת ליל, כדי לחיות אביב נוסף בצל צבעיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|