מיקה מור / תמונה |
אוחזת במשקפת,
עולה אל גג שוחק,
מקרבת עדשות אל אישוני עיניי
משקיפה אל המרחק הלא ניתן לנגיעה, מתוך
שתי מסגרות עגולות.
מפילה המשקפת המשקפת עולם מרוחק,
צונחת אל האדמה,
שלמה,
וכל מה שנותר בכף היד,
כל מה שרק נותר,
מסגרת עגולה,
בלתי משקפת,
מחוררת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|