מיקה מור / הגן |
נעול במנעול מיוחד.
בו אני,
וצמה קלועה על ראשי,
מביטה כראי.
מודהמת ומוקסמת מהיצר
הטבעי.
כשלפתע, נופל משום מקום,
מפתח מיוחד, נושן,
המתאים כנולד למנעול הגן.
בפסיעות קטנות, דקיקות,
מתאדה, מפלסת דרך,
ננעלת אל עדן הגן.
נותרת לנצח נעולה,
וקסם מאובק נידח
על כתפיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|