|
אני כ"כ קרה, קפואה ואם רק תיגע בי תשמע את התססס... של הצריבה
של מגעך החם. כי אתה חם ואני קפואה. ואני רוצה שתיגע כי רק אז
אני מרגישה קצת חיה, אבל גם אתה נעלמת השארת אותי באי הקפוא
שלי, האי המקולל הזה שמבריח כל מי שמעז לבקר בו. וזה תמיד חטוף
ומכאיב, תמיד מרגישה איזו תחנת ביניים שולית ומיותרת בדרך. ולא
רוצה להיות ההיא מהשיר לבד על הגג שבתות וחגים, לא רוצה להסתפק
בפירורים אבל בימים החשוכים גם הם נראים לא מעט. |
|
|
המערכת, בתכלס,
הם חבר'ה
שנונים, אבל
כשזה מגיע
לקווים
אישיים...
-שפרירית,
גם אני רוצה.
("האמת
בסלוגנים")
תגובת מערכת:
פסים. פסים
אישיים. וכן,
אלפי הסלוגנים
שאת שולחת לא
מתקבלים, כי הם
לא. לא שנונים,
ולא אישיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.