וישפוט החטא בארץ שנים שתיים ושמונה-מאות וחמישה-אלפים מיום
שיכן יהוה אלוהים את-הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור
את-דרך עץ החיים:  ויעשו האנשים רע בעיני יהוה וילכו בדרך
הרוע:  וידעו האנשים טוב-ורע מה-הם כי טעמו חוה ואדם מעץ הדעת
ולא-רעו בדשא כאשר הפרה והעז והכבשה ובהמות השדה:  ויעשו
האנשים רע מהרג וממלחמות מבצע ומחטא: ויחר-אף יהוה ויאמר
הלא-שכחו האנשים את-בריתי את-ברית נח כאשר אמור-אמרתי את-קשתי
נתתי בענן:  כי-הכינו האנשים קשת חדשה בענן ולא אבו עוד
לשמוע-לי ולמצוותיי:  ועתה אכחיד האנשים מעל-פני האדמה
ולא-ימשול האדם בארץ יותר מעתה ועד-עולם:  כי אנכי יהוה אלוהי
כל-אבן וכל-צמח וכל-חיה וכל-איש:  ואדע כי אמרתי כדברים הללו
ולא-ייכרת כל-בשר עוד ממי המבול ולא-יהי עוד מבול לשחת הארץ:
ועתה אעשה עולם חדש טוב מקודמו אין-אדם:  ויקרן אלוהים את-זעמו
על-פני האדמה:  ויהי חושך ארבעים-יום וארבעים-לילה ובם
אין-רואה על-פני האדמה רק-יהוה אלוהים לבדו:  וירד אלוהים
אל-האדמה ככל רמש הארץ ואין רואה מלבד יהוה אלוהים לבדו:
ותאכל הקרינה כל-יצור כל-חי וכל-ירוקת על-פני האדמה וממעל-לה
רק-התיקנים אין-אוכלת:  ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה ביום
השביעי ועשרים מהירח התשיעי ויחדל יהוה ממלאכתו אשר-השמיד:
והנה אין-איש בארץ רק התיקנים הכל-דומם:   ובימים-ההם לא-ידעו
התיקנים טוב ורע שפה ולשון:  וילך זוק בן-רפש אל-עדן ולא ראוהו
מלאכי השמור כי-סגר אלוהים עיניהם וסמו:  ויחמוק אל-הגן והנה
נגלים לפניו עצים-יפים לרוב ואוכל-טוב עליהם: וירא והנה יהוה
יורד אל-הגן ויאמר לו האלוהים אנכי יהוה אלוהים מושל העולם:
מלך הרקיע ושליט המים:  עושה היבשה ומזריע זרע:  מבדיל יום
ולילה וקובע מאור:  יוצר חי-מים ועוף ומוציא רמש מן-הארץ:
אנכי יהוה אלוהים מושל העולם בורא האדם:  ועתה מאסתי בבני האדם
משלוט על-הארץ וגנזתי כל-חיה כל-יצור כל-חי וכל-ירוקת על-פני
האדמה וממעל-לה רק-התיקנים שמרתי:  כי-כה אמר יהוה-אלוהים
התיקנים ימשלו בארץ מעתה ועד-עולם והיו לאנשים:  ועשיתי להם
כל-צמח וחי לאכלו ומאורות ושפה וכתב:  ולא-נתתי להם מפרי עץ
הדעת כי-רע הוא:  ויעש אלוהים לזוק בן-רפש חכמה ולשון ושפה
וכתב:  וימשלו התיקנים בארץ מאז ועד-היום-הזה: