אלי אל / דמעות |
בטלית גליו,
משיק מניפה
של דמעות
מתוך נופים
נשכחים.
בוהה למרחב
רחוק,
קצף לבן
מסמן שבילי
לספינתי האובדת
בלב ים
האנחות.
שמש הזויה
מלטפת יומי
הריק,
חובקת פניי
לנשיקה אחרונה
בצל פולחן
השכחה
שאותו ייבשתי
במטפחתך.
30-05-2007
.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|