|
שנינו
שותים בירה על
קצה המזח בנמל.
אני בוהה בגלים,
חושיי מתערפלים.
גלים וסלעים
סלעים וגלים
עד אינסוף
נאבקים.
קצף לבן עולה
מגל כביר
שוצף אל הסלע
חודר לכל פינה
מנסה לכבוש בכל כוחו
ונסוג -
בקול ענות חלושה. |
|
|
אני זוכרת את
הימים הטובים,
כשהייתי צעירה.
לא הייתה יצירה
במדינה שלא עברה
אצלי, אבל היום,
עם האינטרנט
שלהם וכל
הטכנולוגיה, יש
להם אחת חדשה
וכולם שכחו
ממני...
עצוב לחשוב
שהחליפו אותי
בחדשה.
מיומנה של במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.