יש אנשים שצריכים
לבנות חומות
כדי לשרוד
כדי להגן על הנפש
ויש אנשים שצריכים
לשבור חומות
להפיל אותן
מתוכם
כדי לחיות
אני שייכת לסוג הראשון
ואתה לשני
ובגלל זה אני
ואתה
אתה ואני
כשעמדנו ליד האוטו החונה שלך
והתנשקנו
מישהי שאלה:
"האם אתם יוצאים?"
(היא התכוונה לחנייה)
בזמן שאני התחבטתי ביני
לביני (ביני לבינך)
בדיוק באותה השאלה
(ענית לה: "כן")
"כבר עברו ארבעה חודשים"
יעברו עוד ארבע שנים
יעברו עוד ארבעים (במדבר)
יעברו עוד ארבע מאות מלקות
יעברו עוד ארבעת אלפים חיים
יעברו עוד ארבעים אלף מילים
יעברו עוד ארבע מאות אלף שקלים
ישירות לחשבון הבנק שלי מצידי
אני לעולם לא אשכח לך
את מה
שעשית לי
(אתנחתא קומית להפגת המתח)
כשאמרת שאתה שונא תפוחי אדמה
שכחתי לשאול אותך:
"זה כולל צ'יפס?"
עשו בי נזקים
שאין פוליסת ביטוח שמכסה
(האמן לי שחיפשתי חברה
שתסכים לבטח אותי)
ואני כבר לא מאמינה
לא לאותיות הגדולות
ולא לקטנות
אפילו הרווחים מעוררים בי
חשדנות
כשלא שמת לב
(אולי כשישנת)
חתכתי ממך חתיכה
ואכלתי
גדל לי בבטן עץ
ממך
הענפים שרטו לי
את הבפנוכו
הפירות שלך
הכבידו עליהם
עד שנשרו על הקרקעית
בעודי ממתינה
שתסתיים העונה
הגוף שלי מדמם
אחת לחודש
כדי להזכיר לי
עד כמה אני ריקה
כדי להמחיש לי
את החלל החי
(בהחלט חי)
שאני מקיפה
כדי להדגיש לי
שישנה קרקע פוריה
שיש מצע
שיש מצב
שיש מוצא
מהבדידות שלי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|