כולם מסביבך, אבל את מרגישה לבד.
כולם לידך, אבל את לא מכירה אף אחד.
בארץ זרה, עם שפה משונה,
את מרגישה לבד.

גם שאף אחד לא באמת מכיר אותך,
שאת ממש נחנקת מהמסכה
לא ממש לא מוכנה להוריד אותה,
רק בגלל שהיא משמשת כחומה.

המסכה השבורה שלך, היא כבר סדוקה מהמון אנשים.
שכל הזמן באים ובודקים אותך, בכל מיני עניינים.
אם היית אמתית, אולי היה פחות כואב לך מבפנים.

גם כשיש אנשים, שכבר "גילו אותך",
את עדיין ממשיכה להעמיד פנים.
הם כבר רואים דרך סדקי המסכה שלך,
שרצית להוריד לפני כל כך הרבה שנים.

המסכה השבורה שלך, היא כבר אוכלת לך את הפנים.
את עצמך כבר מתחילה לשכוח מי את.
זה לא היה קורה לך, אם רק היית.