יוליוס לאון / עדי |
צמרמורת עדינה נוגסת בעורי תחת שכבת עור גמלים
צפוף בפנים, צמרמורת, נטול משינה כמו מקפאין
צנום, צנום מאי פעם הקצב כמו קצף עולה הוא בדמי
אל הרי ירושלים, אל אופקים חדשים
מבטי לא זז לרגע מגבעותייך הנחות בשלוות הבוקר
אוויר קר מתוק מריקבון דת מטריף את דעתי
ואת אינך יודעת שאת אהובתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|