שוב המוות בא לבקר אצלי בחיים
בא לחסל את הרגש הנעים
להזכיר להעריך את האנשים שמסביבי
שוב לחשל כל פעם מחדש את לבי
להגדיל את תחושת הגעגוע העמוקה למישהו שלעולם לא יחזור
לבדוק את הדמיון אם הוא יכול את הפנים היפות לזכור
שוב איבדתי נפש מדהימה ואלוהית מחיי
שוב הייתי צריכה לנגב את דמעותיי
אני מתגעגעת יותר מדי מתי תחזור?
מתי אוכל רק לעצמי אותך לשמור?
שתישאר פה תמיד למרות שעכשיו אתה לא פה
שתחייך תמיד למרות שעכשיו אתה לא
אומרים עליך שאין הרבה אנשים כאלה בעולם
אך עכשיו נאבדת בין כולם
נשאר עכשיו מתחת לאדמה בתוך ארון קטן
לא יכול יותר לכוון לאן
איך זה יכול להיות שנעלמת בשנייה
איך לא תחזור יותר מהנסיעה
איך זה שלא אראה יותר את חיוך המדהים שלך
שלא אוכל יותר לדבר אתך
איך זה שללמוד ממך עכשיו זה כבר מאוחר
למה דחיתי דברים שקשורים בך למחר
אני מתגעגעת ואוהבת
סליחה שעליך אני לא הרבה חושבת
כבר לא מסוגלת...