הוא הצמיד את פיו לאוזנה ולחש את שמה
קירב את אפו, והריח את בשמה
השתכר מהניחוח המתוק שעל צווארה
העביר את ידו וליטף את שיערה
כל יום שפגש אותה
הוא התמלא באושר
בלילות הוא חלם דמותה
ועכשיו- כמה מכה בו החוסר.
כאשר היה איתה כל עולמו היה מלא
וכשסבל בגללה הרגיש שלא יכול יותר
כל ליבו בכאב אז כבר התמלא
והחליט שאינו מסוגל, ועליה וויתר.
בחר להדחיק את הרגש ולעבור לאחרת
מצא לו מישהי שתאהב אותו
אך בעומקי ליבו לעולם לא שכח את הקודמת
את היחידה שגרמה לפעימות ליבו
וכעת הוא מתחרט על שהחליט לעזוב
מרגיש לא שייך, בידיים זרות
וכעת, ריח צווארה עולה בו לרוב
[אילו רק יכול היה שוב לחבק אותה]
ודמעותיו קרות. |
