בזכות האבולוציה והברירה הטבעית, כל מין חי או צומח פיתח ברבות
השנים כלים שעמם יכול היה להתמודד מול איומים שונים ומסוימים
על הישרדותו ועל העברת המטען הגנטי שלו לדורות הבאים, כגון
טורפים, אקלים, סביבה טופוגרפית, מציאת מקורות מזון ומים
וכמובן מציאת בני זוג (למעט בעלי חיים וצמחים המתרבים ברבייה
א-מינית, כלומר בעצם משכפלים את עצמם ולא יוצרים עם המטען
הגנטי שלהם זיגוטה המורכבת ממטען גנטי של שני הורים). לחלק
מבעלי החיים יש כלים ייחודיים המסייעים להם ב"פתירת הבעיות"
הללו כגון יצירת רעלנים, כנפיים, חדק, מהירות, עוצמה פיזית,
שיניים חדות, קוצים, צבעי הסוואה או לחלופין צבעי אזהרה. בני
האדם מאופיינים בכמה "כלים" ייחודיים שאפשרו את התפתחותו
המואצת של מוחם ולפיכך גם את תרבותם ואת האינטליגנציה שלהם,
כגון ההזדקפות על שתי רגליים שאפשרה שינויים מהותיים בכף היד:
אגודל מקוצר ואצבעות ארוכות המאפשרת תפיסה ויצירת כלים בין
השאר, פיתוח השפה על ידי מרכז שפה מפותח במוח ותיבת קול ומוח
גדול בעל קורטקס עבה המכיל פיתולים רבים ומאפשר תהליכים
קוגניטיביים גבוהים.

חלק גדול מבני האדם מתייחסים לאדם כאל בעל חיים עילאי המצוי
בראש עץ האבולוציה עקב העובדה שהוא ככל הנראה היצור
האינטליגנטי ביותר עלי אדמות, אולם מדובר בטעות: בעלי החיים
ששורדים וזוכים להעביר הלאה את המטען הגנטי שלהם, זוכים לעשות
זאת בזכות ההסתגלות שלהם לעולם המשתנה והדינמי. אצל בני האדם
מדובר, במקרה, באינטליגנציה גבוהה שאפשרה לו בסופו של דבר
להתאים את העולם שסביבו לצרכיו במקום יצורים אחרים שאם הם לא
מצליחים להסתגל לסביבה המשתנה (ובפרט אם מדובר בשינוי קיצוני
ומהיר יחסית), הם פשוט נכחדים.

נהוג לחלק את האינטליגנציה של בני האדם לשניים: אינטליגנציה
נוזלית שכוללת בעצם את פתירת הבעיות ואת היכולת להתמודד עם
מצבים שונים, משתנים ולא מוכרים. מדובר ככל הנראה באינטליגנציה
מולדת שאינה מושפעת מהסביבה, או לכל היותר מושפעת במידה מועטה.
ומאידך גיסא, אינטליגנציה גבישית המורכבת ממידע וממיומנויות
הנרכשים במהלך חיינו. על פי רוב ישנו קשר הדוק בין שני סוגי
האינטליגנציה ולפיכך לא פעם אנו ממהרים לתייג אדם כלשהו
כ"אינטליגנטי" גם ללא עריכת מבחני IQ מקצועיים על סמך המשלב
הלשוני הגבוה שלו, ידע כללי נרחב או לימודים גבוהים
פורמאליים.

אם כך, ניתן הלכה למעשה לומר שהאינטליגנציה הנוזלית היא בעצם
מוכנות בסיסית קבועה, סוג של נטייה, שאותה לא ניתן לפתח - אולם
אם היא גבוהה, קל יותר לפתח את האינטליגנציה הגבישית. לצורך
העניין נכנה את האינטליגנציה הנוזלית כ"אינטליגנציה" ואת
האינטליגנציה הגבישית כ"אינטלקטואליות".
אם כך, נוכל להבחין באנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מעל הממוצע
שגדלו בסביבה שלא פיתחה את האינטליגנציה שלהם ולא השקיעה בהם
ולכן הם לא מימשו את הפוטנציאל שלהם, ומצד שני נוכל להבחין
באנשים בעלי אינטליגנציה ממוצעת שגדלו בסביבה מפרה ולימודית
והם פיתחו את האינטליגנציה הגבישית שלהם ולכן הם נתפסים בעיני
הסביבה כאינטליגנטיים הרבה מעבר לאינטליגנציה המקורית שלהם
(הנוזלית), אפילו יותר מסוג האנשים הראשון שמניתי שהם בעלי מנת
משכל גבוהה, אך לא ממומשת.

האינטליגנציה הגבוהה נחשבת בחברה האנושית (ובייחוד המודרנית -
המטריאליסטית) כתכונה מבוקשת: הן אצל בני זוג פוטנציאלים בני
שני המינים והן מבחינה הישרדותית. לאחר שהחברה שלנו עברה
מהעידן החקלאי לעידן התעשייתי שבו הכול נעשה בידי מחשב ומכונות
וכמעט ללא מגע ידי אדם (ואם הוא קיים, הוא דורש על פי רוב
מיומנות גבוהה), חוסן פיזי נבלע מאחר שהוא אינו דרוש בחברה
המודרנית ותחתיו מועדפים מיומנויות והשכלה גבוהה. לכן, אדם
אינטליגנט עשוי ללמוד מיומנות או תואר כלשהו שיעניקו לו משרה
נחשקת בעלת סטאטוס-קוו גבוה (שגם מקנה על פי רוב מיקום גבוה
יותר בסולם הסוציו-אקונומי עקב תנאים ומשכורת גבוהים) וזה יקנה
לו יכולת הישרדותית גבוהה יותר (המגולמת במשכורת גבוהה) וגם
מעמד גבוה בקרב בני המין השני, ובייחוד אצל נשים (החושקות בגבר
שיעניק לצאצאים שלהן את המיטב: הן מבחינה גנטית והן מבחינת
משאבים לגידולם).

המעניין הוא, שלמרות שאינטלקטואליות נחשבת לתכונה נחשקת והיא
נלמדת ולפיכך יש להניח שכל אדם בעל אינטליגנציה ממוצעת ומעלה
יכול לפתח אותה בו, לא כל אדם אכן טורח לבצע זאת בפועל. ההשערה
שלי היא, שזירת החברה האנושית דומה מאוד לזירה העולמית הכללית
של בעלי חיים, שבה פרט מפתח לעצמו כלים הישרדותיים שאינם
כוללים בהכרח אינטליגנציה גבוהה. לכן בני אדם מפתחים אצלם
תכונות שונות שעשויות לעזור להם יותר בהישרדות ובמציאת בני
זוג. כך נוכל לראות אנשים שמעדיפים לצבור ולנפנף בעושר ובממון
בפני בני המין השני או בפיתוח גוף מעוצב ושרירי (במיוחד גברים
בפני נשים), או שמירת הנעורים ופיתוח היופי ועיצוב גוף הנתפס
בחברה כיפה ואטרקטיבי (במיוחד נשים בפני גברים), ותכונות אחרות
הנחשבות אטרקטיביות כגון שנינות, חוש הומור, ביטחון עצמי
ואסרטיביות או כישורים שונים כגון: ספורטאים, כישרון אומנותי
או מוזיקלי וכדומה.
נוכל לראות זאת במגוון דוגמאות שונות. למשל, כדורגלנים שבקושי
סיימו תיכון מצליחים מאוד מבחינה כלכלית ובקרב בנות המין השני
בזכות הספורטאיות שפיתחו, ומולם נשים שבחרו להבליט ולפתח את
היופי ואת הנעורים שלהן ולעשות מזה קריירה שגם מקנה להן ביטחון
כלכלי וגם נחשקות בעיני גברים. דוגמה נוספת היא ילד לא
פופולארי המשיג לעצמו מעמד חברתי ונחשקות בעיני בנות כיתתו
בעקבות ליצנותו והתפרעותו בכיתה.

כל אחד מהפרטים הללו משיג מטרות כלליות שכל אדם רוצה להשיג,
אולם בעזרת כלים אחרים. האם נכון לומר, לפי הברירה הטבעית
וההקדמה שהצגתי קודם לכן לגבי המתרחש אצל בעלי חיים, שאישה
שמצליחה לטפס גבוה בעזרת כישוריה והשכלתה הנה איכותית או
"מתקדמת" יותר כיצור אינטליגנטי מאשר אישה שהיא קצת פחות
אינטליגנטית ומשתמשת במראה וביופי שלה כדי להתקדם לאותו מעמד
שעמיתתה הקודמת הגיעה אליו? מה גורם לאדם X להשתמש או לפתח
כלים העומדים לרשותו אחרת מאדם Y?
האם יכול להיות שאדם בוחר לפתח את האינטליגנציה הגבישית שלו
בגלל שבתכונות אחרות (כגון מראה לא אטרקטיבי, חוש הומור לא
מפותח או כישורים חברתיים לקויים) הוא חלש ולהיפך, אדם שהוא לא
אינטליגנטי במיוחד ולכן בוחר לפתח תכונות אחרות שיש לו סיכוי
טוב יותר להתעלות בהן על פני אנשים אחרים?
האם אנו יכולים לקבוע איזו מהתכונות טובות יותר ואם כן, על סמך
מה?
ברגע שאדם מצליח במטרתו בעזרת כלי זה או אחר, האם זה משנה
בזכות איזה כלי הצליח לעשות זאת?