אל תיקח לי אותך
ותרחק ממקום
בו שרפת עצמך בבטחה
ואותה הזיה
הנבנית בשבילך
מצייצת,
גם בחשכה
כשהיא עושה את דרכה
מתוך כוונה
היא נושכת
את היד התלושה
ורוצה להחזיק
מבלי להעיק,
אבדת
לא היית שלי
אך לרגעים מתונים
בהם חיככנו מילים
ושבענו מלהיות ראויים
אצבעותיי
לא מצליחות לאחוז
במה שהייתה מערכת יחסים
משונה
בה הייתי אני עם אני
עם קורטוב זיכרון, אשליה, משאלה,
חמקת
מהרדאר הלופת
ואחר הפך להיות אתה
אתה החלק, עם נקודות מרובעות
לא היכרתי באמת
את עיניך.
הזיתי אותך במאות.