ובתוך רכבת ארוכה אז נתת הבטחה
אחזת בי חזק אך זה הרגיש מרחק
ניגנת על עורי את מנגינת הנדודים
וישבנו ותכננו כמה שעות יחד אנו ישנים
האמת שם צרחה את אי קיומה
ואני שם ישבתי וראיתי אותה
היא דפקה על חלון הרכבת
ואיך ראיתי אותי מתאכזבת, כואבת.
ובתוך מסע חיי אז לקחת חלק
שהותיר צלקת מיותרת, שעשה אותי עוזבת...
עמדתי על גג עם מילים כתובות בפה
וראיתי אותך איך שאת רואה
האמת שם צרחה את אי קיומה
ואני שם ישבתי וראיתי אותה
היא דפקה על חלון הרכבת
ואיך ראיתי אותי מתאכזבת, כואבת, לא נושמת.
ונזכרתי אז שוב בצפון שהיינו בחורף ההוא
החם, איך ראיתי אותך נרדם בשקט
בעוד אני טובעת בתוך המערבולת
עם מציל שלא יודע לשחות
ולא יציל אותי אף פעם
הרכבת ממשיכה - ועוצרת בתחנה הבאה. |
