מיכל רוב / חלומות מנופצים |
שביל ארוך שלא נגמר
נוף של ים אחרי ההר
זיכרון רחוק שחלף לו עם הזמן
חלום ילדות מתוק שהפך פתאום ישן
ילדה קטנה שחורת שיער בת 17 כמעט
חיוך מתוק ודמעה שנשרה לאט
נוף בועט של ים גועש
דממה שמתנפצת
חלום נשבר על חוף רחוק
ולא רואים כבר קשת
הרגשות יושבים יותר מדי כבד בלב
להביט על האמת זה לפעמים כ"כ כואב
כאילו שזה לא יצרוב אם נעצום עיניים
אם נתפרע, ננסה לירוק על השמיים
אז לא הכל מוגש ביד
ולא תמיד אפשר
ולפעמים, תדעי בובה
נהיה כבר מאוחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|