חיים נוי / מלכות ללא כתר |
בחצות הליל
ברחובה הראשי של העיר,
חותך את דרכי.
בקלילות כסכינו של קצב
המובילה אותי אל ביתי,
פנסי הרחוב מחייכים
לקראתי, עם כל פסיעה.
הרחוב כרץ לקראת רגלי
הנושאות גופי,
כשמחת איילה האצה
אל מעיין נובע.
קריצתו של הירח
מפעימה את לבי,
אל מחר ממתין.
העיר כקדה בקידה
כלפני מלך שבזה הרגע
ידע את מלכתו לראשונה.
אכן כך היה:
ללא הכתר,
ברם עם רגעי מלכות לרוב.
3.6.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|