יום ה' 16.3.2006

1. צלצול ניתוק ממספר חסום, בתגובה טלפון לאיתי מתוך מחשבה שזה
הוא. איתי משיב מיד, דיברנו בערך כשעה. איתי ביקש שאני אחזור
אליו ואני הבהרתי לו שלא נחזור להיות חברים. איתי סיפר שהיה
בבסיס כבר כחודש ימים וגם היה מרותק והדבר דיכא אותו. איתי צחק
על החבר הנוכחי שלי. "עזבת אותי בשביל ג'ובניק." בתגובה "שכחת
מאיפה אתה בא."

2.  איתי אומר שהוא מבין כעת שהכל נגמר ורמז שהוא מתכוון לפגוע
בעצמו. אמר משהו על מכתב והשיחה נותקה.

3. הבנתי שייתכן שאיתי יפגע בעצמו והתקשרתי לאמא שלו (לא ענתה
לי בפלאפון אז התקשרתי אליה הביתה) ואמרתי לה "נראה לי שאיתי
לא מרגיש טוב" ושתדבר איתו. שאלה אותי מה הקשר שלי לעניין, לא
בחיבה יתרה. "רק שאלתי לשלומו", ואמרה שתדבר עם איתי.

4. במקביל התקשרתי למירס של קרפ"ח החטיבה ואמרתי לו שנראה לי
שאיתי רוצה להתאבד. שאל אם איתי מהבסיס ואמרתי לו שלא, אמר לי
להפנות אותו למרפאת הבסיס, שיש קושי בטיפול באנשים מחוץ
לחטיבה.

5. התקשרתי שוב לאיתי ודיברתי איתו. אמר לי "אני עלול לעשות
לעצמי משהו" ואני מבקשת שלא יעשה שטויות. לא נראה לי שהצלחתי
להגיע אליו. השיחה נותקה.

6. הלכתי למשרד הקרפ"ח ודרשתי שיצור קשר עם גדוד 931 של הנח"ל
שיטפלו בעניין. לקרפ"ח העניין נראה יותר רציני, והוא יצר קשר
עם קרפ"ג 931 ומסר לו שהחובשת שלו בקשר עם חובש בגדוד ונראה לה
שהחייל מתכוון להתאבד. הרופא אמר לקרפ"ח שהוא לא נמצא כרגע
בגדוד, אבל שידבר עם החוג"ד שלו על מנת לאתר את החייל.

7.  חזרתי לאיתי שמודיע לי שהוא הולך להתאבד. ניסיתי לשכנע
אותו להפסיק עם השטויות תוך שאני מקווה שהחוג"ד כבר הגיע אליו.
לאחר כרבע שעה שאלתי אותו אם החוג"ד כבר הגיע והוא אמר לי
שלא.

8. המשכתי לדבר עם איתי, אמרתי לו שאמא שלו לא ראתה אותו כבר
חודש והיא מחכה לו. הוא השיב לי שאני הדבר הכי חשוב לו בחיים.
נשמעה ירייה וצעקה. הטלפון נשאר פתוח. ניתקתי את הטלפון
וניסיתי לחייג שוב. איתי לא ענה.

9. אמרתי לפרמדיקית ששמעה חלק מהשיחה שנראה לי שאיתי ירה
בעצמו, היא אמרה לי שיכול להיות שהוא רק עשה הצגה. עניתי שאם
כך איתי שחקן נהדר. רצתי לקרפ"ח.

10. תוך כדי ריצה התקשרתי לאמא של איתי ושאלתי אותה אם דיברה
איתו. היא השיבה לי שכן ושהוא עייף פיזית ונפשית ושעכשיו היא
לא מצליחה לתפוס אותו. ביקשתי ממנה שתנסה שוב.

11. הגעתי לקרפ"ח ואמרתי לו שאני חושבת שאיתי ירה בעצמו. קרפ"ח
התקשר לרופא 931 ונענה בכך שהוא יברר את העניין עם החוג"ד שלו
ויעדכן את קרפ"ח.

12. בינתיים המשכתי מעקב פגי תוקף, בדיוק קיבלנו ציוד רפואי
חדש מבצ"ר. לאחר 10 דקות קרפ"ח מגיע למרפאה וקורא לי למשרד
שלו. שם הוא מודיע לי "החששות שלך התממשו". רציתי לברר את מקום
הפגיעה ובאיזה בית חולים הוא נמצא, קרפ"ח עוד לא יודע פרטים.
פרמדיקית נוכחת בשיחה. לאחר מספר דקות קרפ"ח מקבל דיווח שאיתי
נפטר.

13. נפרדנו ב-1.1.2006.

14. ב- 2.1.2006 חבר חדש מהחטיבה, מחזיק מעמד עד ל-20 באוגוסט
2006.

15. מינואר ועד מרץ שוחחנו בטלפון. במרבית השיחות הוא רוצה
לחזור אליי. שלח לי sms שבו נכתב "מה אם אני אגיד לך שאני
מתכוון לירות בעצמי". שאלתי את קרפ"ח מה לעשות, בתגובה אמר לי
להפנות אותו למרפאת הגדוד. הופנה.

16. בפברואר בערך הגיע איתי לטיפול במרפאת השיניים של החטיבה.
פגש אותי באזור (מרפאת החטיבה שבה תפקדתי כא. מרפאה וכחובשת
בצמוד למרפאת שיניים) ושאל אותי "מה אם תראי את המוח שלי מפוזר
באיזה חדר". עניתי לו שלא יעשה שטויות. אמר שאם יראה את החבר
הנוכחי שלי הוא עלול לירות בו. אמרתי לו שהחבר החדש לא קשור
לעניין, שמה שהיה בינינו ונפרדנו.

17. תוכן השיחה נמסר לחבר הנוכחי שחשב שצריך לקחת מאיתי את
הנשק על מנת שלא יפגע בעצמו ובאחרים, סיפר את זה לקצינת הת"ש
ביחידה שהפנתה אותו לקצין השלישות החטיבתי על מנת שיברר היכן
החייל נמצא ויטפל בעניין. הוא הרגיש מאוים.

18. קשל"ח לא היה במשרד, לכן הלכנו לקח"ש (הקצין של החבר
שלאחרי איתי) וסיפרנו לו בקצרה את הסיפור. קח"ש לא התייחס
ברצינות לעניין. נמסרו לקח"ש הפרטים של איתי שהוצאו מתוכנת
הסיפיאר של המרפאה על ידי, ובאותו יום חזר עם תשובה שדיבר עם
קשל"ח ויצרו קשר עם היחידה של איתי.

19. בשיחות הטלפון שהיו לי עם איתי הוא אמר שמצבו בצבא רע, שלא
נתנו לו להיות חופ"ל ולא סומכים עליו בתור חובש. בתקופה שהיינו
יחד אני יודעת שלא היה לו כל כך טוב ביחידה ושלא הסתדר עם
האנשים. לא היה לו טוב מבחינה חברתית ולא סמכו עליו כחובש.

20. המחדל הכי גדול היה שקציני החטיבה ידעו על המתרחש ולא עשו
דבר על אף הדיווח המיידי. אני לא יודעת אם באמת הקח"ש והקשל"ח
יצרו קשר עם יחידתו של איתי, על אף שאמרו לי שכך עשו. אני לא
יודעת מה עשתה קצינת הת"ש עם העניין. באותו יום שאיתי התאבד
קרפ"ח אכן יצר קשר עם הקרפ"ג של איתי, שלא היה יחידה באותו יום
(יום חמישי- סופ"ש) ועל כן שלח את החוג"ד שלו.

21. מדבריו של חייל שנוכח בעת התאבדותו של איתי נמסר כי התאג"ד
הגיע במהרה לאחר שהקפיץ אותם בעזרת החמ"ל, כנראה היה מוכן
בהקשר של הקפצה מהקרפ"ג לאחר דיווח מהקרפ"ח. אך למה לקח לתאג"ד
רבע שעה להגיע למקום האירוע כשהם נמצאים באותו בסיס?

22. מדיווח של החייל שראה את איתי מתאבד נמסר כי הוא ישב ודיבר
בטלפון במקום שאסור לחיילים להיות בו, נשק מכוון אל הסנטר
בצורה מחשידה. התכוון לרוץ אליו אך משראה שאין מחסנית בהכנס,
האט מעט את התקדמותו והמשיך ללכת לכיוונו. ברגע שאיתי ראה את
החייל הנ"ל, ירה בעצמו. כנראה הכין כדור בקנה מבעוד מועד יחד
עם מכתב שהשאיר על מיטתו של חבר אחר לחדר שראה את המכתב מאוחר
מדי.