צעקה אחת. 5 מ"מ.
אדם בודד אחד. גדוד שלם מסביב.
צעקה אחת, מ-5 מ"מ,
ולאן נעלמת, והאם עכשיו זה כבר פחות כואב?

יש לך אמא שמחכה בבית ולא ראתה אותך חודש.
מחסנית בהכנס.
יש לך גדוד שלם לידך, ולצדך גם אם לאחרונה זה כמעט ולא נראה.
דורך את הנשק.
יש לך אותי, למרות שגם אם היית פה לא היינו זוג יותר לעולם.
ואתה צועק את הנשימה האחרונה בחייך.

צעקה אחת, מ-5 מ"מ עובי,
קבר אחד, לילד אחד, שאני מקווה שהוא עכשיו קצת פחות בודד.

ארועי עמונה, בעיות בפלוגה, בעיות נפשיות, עייפות, קשיי
הסתגלות,
כל זה הכניע אותך,
אבל איפה אתה עכשיו בשביל לתקן את כל זה?

בסביבות השעה 5:00 בערב בתאריך ה-.16.3.2006 אני שומעת בהופעה
חיה את איתי ז"ל מתאבד.

לא כיף בכלל...

20.3.2006