[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לחיות בתוך העצב. להרגיש כל חלק וחלק ממנו. לטבוע בו.
להרגיש את חוסר השליטה העצמית, את העצבים המתפרצים בלי כל
סיבה.
זה נמאס וזה כואב. זה לא לרצות לחיות יותר, לא לרצות לסבול.
לחיות בתוך הייאוש המתסכל הזה. לחיות אתו יום אחרי יום, שגרה
אפורה ומדכאת.
זה הפחד המתמיד מהנפילות והכאבים שבאים משומקום.
התחושה של הזעם שמופנית לכולם, אבל בתוך תוכך לדעת שהיא שייכת
אך ורק לך. אך ורק לך וצריך להמשיך ולסבול אותה שנייה אחרי
שנייה בחיים חסרי המשמעות שלך.
זה תחושה של אין. זה תחושה של נכשלת.
זה לסבול את עצמך ולדעת שבאיזשהו שלב דברים כאלה אי אפשר
לשנות.




2001







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היי דר, סוויט
מאמא.
אתמול הוכח אחת
ולתמיד שאיידס
לא עובר בנשיקה
צרפתית.
אז...
מה את אומרת?
לפחות זה?



אפרוח ורוד,
מפעיל את קסמיו,
שוב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/07 23:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופרי-אור אלאלוף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה