לפקוח את העיניים ולראות
לקחת נשימה עמוקה אחת
לישון מחובק עם הדובי הגדול שאוריה הביא לי
כשהייתי עם דלקת גרון
לחייך כשטוב
ולבכות מכל הלב כשבאמת רע
לשבת על המדרכה ליד הכרמל עם צינגלה ביד ולהסתכל
על אנשים שעוברים לידי
להיזכר בכל הדברים הקטנים שנותנים לי עוד סיבה אחת להתעורר
בבוקר עם חיוך
להשלים עם אותם זיכרונות כואבים של ילדות שלא הייתה
להעריך את המראה שתלויה לי במקלחת
לדאוג שתמיד מי שאוהב אותי ידע
כמה שאני אוהב אותו על זה שהוא אוהב אותי

לכתוב
לשיר
לרקוד

לחיות.

(קשקושים 28/10/2006)