יש לי מין נטייה מוזרה כזו, לפתוח פצעים ישנים
ולקלף עד זוב דם,
לגלות את הכול.
יש לי מין נטייה מוזרה כזו,
לעשות את הצעד ולחזור אחורה שניים,
פחד.
ולמרות זאת אני מקלפת את כל הפצעים,
דווקא את אלה שלעולם לא יגלידו,
רק העלו שכבות של אבק.
יש לי מין נטייה מוזרה כזו,
תמיד לגלות מה הפסדתי, ומה יכולתי לשנות
וכמה הכול היה טוב יותר אם היה אחרת
וכמה טוב שיש לי מין נטייה כזו כואבת לחפור.
אני מתגעגעת.
25.10.2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.