גן של שושנים נטעתי בלבי,
השקיתי את הפרחים היפים מדי יום ביומו, וייחלתי
עלעלים קטנים צמחו לשושנים הקטנים
שאך החלו לפרוח,
ריחם התמזג באוויר.
אך זמן מה ידעתי כי יבוא אז היום
ששושניי יקמלו ואפר כותרתם
יתמוסס וינשור.
חששתי מפני הבאות ופרחיי הקטנים הרגישו גם זאת
ובכיתי,
דמעותיי ליפפו סביב שושניי חבלים קטנים של מחנק
ופחדי אז אומת, כי השקיתי בו את פרחיי,
גזל אז הוא נשמות בזו אחר זו וקטף אז את כל פרחי הגן.
07.03.2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.