אי שם בחולות המדבר
שוטט לו אדם נואש
וכי עברו חייו, כמו החולות לפני עיניו
משתנים ללא הרף ממגע הרוח בלבד

שלושים ימים שרד
בראשו, סיבת חייו היוותה לו כאוכל ומים כאחד
שלושים לילות שרד
במחשבתו, לישון, פירושו לוותר

בשמש היוקדת של השממה
לא איבד אמונתו
לא היה זה אל או אמונה דתית שהצילוהו
אמונתו כי מטרתו הסופית נעלה יותר מחייו שלו

לא יכול לוותר, גם אם חשק בכך
אבוד במדבר החיים
על סף היאוש וגבול השפיות
תהה למה הוא אכן בא לחולות

נזכר בכך וקם לרגליו
מיד הלך וללא תלונה
הרי שמטרה נעלה, כמו מזון לנפש
כמו ממריץ המוח ומחשל הגוף

לבסוף, בקצה מסעו, לא חרטה בלבו
עבר אש גיהינום ועוד
עבר רק לראות אדם אחד
ובכך הספיק לו

מילא את מטרתו, קיים הבטחתו
עכשיו נשברה אבן לבו
עכשיו יכול לנוח בשלווה
עכשיו, הוא ראה, אותה