כמו אש, אש בוערת במפשעתי.
להבות נוזליות מלחכות עולות במורד אבי העורקים הבטני
שורפות, מקפיאות, שולחות גיצים לחרכים מבעד לבית הצלעות
אופפות בלשונות אדומות וכבדות את הלב - שורפות,
עוקצות, מועכות; את המסכן, המפרפר.
משם בזינוק, בפיצוץ מבעירות את זרועותי
וחלשות הן, ככלונסאות מפוחמות.
דרך הגב המבעבע, מתלקח עמוד השדרה. עמוד
לוהט, נתיב אש הנכנס לתוך גלגלתי, שם
התופת כבדה מנשוא לחץ הלהבות מאיים לבקוע
את גלגלתי מבפנים, עשן לוהט מערפל את עיניי וחושיי
ואני בוער.