|
לו היית
לו היית כאן איתי
הייתי מספר לך
על כל השדים שהסתרתי
הלילות האבודים
הדלתות הנעולות
לו היית כאן איתי
כך, פשוט
סתם
הייתי מספר לך על
זריחות
שקיעות
רחש אהבה
לו היית כאן
הייתי מספר לך
על האי
צעצועים אבודים
בחול
וכן, על אדריאנה גם
או אולי
הייתי מספר לך
על דמעות בשמש
יגון משא דארפור על כתפיי
עיניי הנוגות
פצע אהבתי
לו היית
לו היית כאן בשחריי
הייתי מתאר לך מעוף
פרפר סגול
יונק צוף
כמו מעיר חטאים לא טהורה
שדותיי לפניו-לפנייך
לו היית
דבש הבדידות
אולי
מר היה. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.