"הרוח נושבת קרירה,
נוסיף עוד טיפש למדורה,
וכך בזרועות ארגמן,
טיפש יעלה כקורבן..."

נלמד אותו שירי מלחמה
כי "בראש התור צועד,
אצבעוני המפקד..."
נלמד אותו גזענות ושנאה
כי "יש לנו תיש, לתיש יש זקן,
ולו ארבע רגליים, וגם זנב קטן...
במקל! בסרגל! מה שבא ליד!"

נאכיל אותו בסדרה,
נקרא לה "טירונות",
והוא יתחנן לאכול עפר בגולני
ואת הבן שלנו נשלח ללמוד בחו"ל.

אנחנו נשב במשרד,
והוא יארוז סיגריות 12 שעות ביום.
(כי בפחות מזה הוא לא יגמור ת'חודש.)
וכשאנחנו נפתח את המחשבה,
הוא תתנוון לו התודעה.

"נוסיף עוד טיפש למדורה,
ונמלא את כרסנו השמנה,
וכך בזרועות ארגמן,
טיפש יעלה כקורבן...
תודה על ה-וילה,
תודה על הבריכה,
תודה שיש טיפשים בעולם."