בַּדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם
אֲנִי שׁוֹמֵעַ חֲלִילִים שֶׁל בֹּקֶר
מְלַוִּים אֶת צְעָדַי
עִם זִמְרַת הַצוֹפָרִים
חוּטִים סְמוּיִים רוֹקְמִים בְּתַחֲרָה
בְּגָדִים שֶׁל אוֹר זָרוּחַ
עַל פְּנֵי הַמִּרְפָּסוֹת
עִיר שֶׁל קַיִץ
מִתְעוֹרֶרֶת
מִש-ְתָּרַעַת עַל הַחוֹף
מוֹחָה קוּרֵי שֵׁנָה
בְּצֵל הַפִיקוּסִים
יֵשׁ לִי צִפּוֹרִים שֶׁמִּתְכַּוְּנוֹת לְכָךְ
כְּשֶׁהן אוֹמְרוֹת לִי "בֹּקֶר טוב"
כְּבָר בְּאַרְלוֹזוֹרוֹב
לְיַד הָרַמְזוֹרִים
אֲנִי ש-וֹחֶה וְאֵין מַצִּיל
בֵּין הַגַּלִּים.