עבדתי מעל שש שנים בחברת תקשורת גדולה, כשעקב צמצום עובדים
נשלחתי לדרכי. התחלתי לשלוח קורות חיים לכל החברות שיש והתחלתי
לנסוע למרכזי הערכה. אין מילים לתאר את הרגשה, לעבור חמש שעות
של לחץ, כאשר כל הזמן מנפים אנשים ואתה רק מקווה להישאר כל
הזמן, במיוחד כאשר לא דואגים לך בכלל לשתייה או אוכל ואתה תקוע
בקומה השלושים בבניין ויש כל שעה מספר דקות הפסקה שבה מנפים את
האנשים. כל מרכז הערכה מתחיל במשפט של הפסיכולוגית, שאם לא
תמצא מתאים אין זה אומר עליך כלום ויכול להיות שתתאים למקום
אחר. בהתחלה לא ידעתי אך להתנהג במרכז; להיות אסרטיבי? להיות
שקט? וכך אני נכשל ממרכז הערכה אחד לשני ואני מאבד את הביטחון
העצמי עד שאין לי כבר רצון למצוא עבודה.

מוטי ברמן עבד מעל שש שנים בחברת תקשרות הגדולה בארץ בעל
נסיון עשיר במכרזי הערכה ואבחון הקים את אתר נמאס שמטרתו
להילחם בחברות כוח האדם, חברות מיון ומעסיקים שעושים כל העולה
על רוחם וזאת על גבם של דורשי העבודה