פתאום מבינה את אותה הרגשה
פתאום מרגישה את אותה התחושה
מנסה אבל לא מצליחה
הבכי לא יוצא עם כל מילה

אני אוהבת, עדיין מרגישה
ניסיתי להדחיק בלי שום סיבה
חשבתי יצאתי מזה נקייה
חשבתי שאפשר להמשיך בלי בעיה

נזכרת ברגעים, באותן דקות
עפנו לאלף מקומות
לא יכולה לשכוח את הזיכרונות
לא יכולה לשכוח את הריחות

עדיין מרגישה אותך קרוב, למרות שכבר נגמר
למרות שזה לא יחזור לעולם
הבכי מסרב לצאת
השתיקה כואבת
מכל מה שהיינו לא נשאר זכר

גם אתה חושב עליי  בלילות?
גם אתה מהרהר את אותן מחשבות?

אהה עדיין זוכר את אותם זיכרונות, את אותן נשיקות? אתה זוכר את
כל השיחות? את כל המקומות, את מה שהיינו...

אז הנה אני פה, כבר לא חיה בשקר
אני מודה!
לא שכחתי אותך, אפילו לא טיפה
לחזור אליך לא רוצה
רק להשתחרר מהרגש שמונע ממני להמשיך בחיים
שגורם לי לדחות דברים חדשים
להשתחרר מהזיכרון של אותו מגע, שהיה ייחודי רק לך
ולהשתחרר ממך במלוא מובן המילה
ואז, אני אהיה ידידה שלמה...