תודרנית לבנה / שיר אהבה |
אני הוזה חמסינים קודחים
שטים נטושות. נטושות.
אבק חווארי מחנק חודר עור
וכוכב צהוב בוער בעפר
בריח אפרסק.
פעם חלמתי לעטוף את ארצי הרועדת
ובאדרת אורנים ירקה,
לכסות חרפת הדרדר והאבן.
ועכשיו, אהבה פורחת ממני
בכתמי פרגים משכרים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|