ואז,
ביום בהיר אחד
(למעשה, הוא לא היה אחד ובטח שלא בהיר -
אבל כשזה תופס אותך לבסוף ככה זה מרגיש)
אתה בולע את הרוק ומסכין -
הומו (הומו - הומו -)
שכבר לא ממצמץ, ו - אללי - מוכן
גם להרגיש
כמו בסרט של צ'אפלין או באגדה עם נסיך
ומבעד למסך
אני תמיד נפלא כל-כך
למצוא עוד מאות ימים-בהירים
נועצים מבט מזוגג, ולחשוב לעצמי
שגם הם ודאי היו פעם רעם
חרון של יום סגריר
שלפעמים כל שנותר ממנו
הוא רק הד מגעגע, זוכר
היי ו
מה העניינים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.