|
המפגשים הקצרים האלה שבינינו
בזמן האחרון
מה נשמע איך היה ומה קורה?
כמה מילים פזורות
ביי ביי נשיקות
ולהתראות
של רגעים דקות אחדות
כשאנחנו כל כך עסוקות
יוצאות נכנסות נכנסות ויוצאות
מתחילת השבוע ועד לסופו
נותנות תחושת ריקנות שכזאת
של אף אחד לא גר כאן יותר.
של דירה להשכיר
של געגוע וקור מקיר אל קיר.
בסוף כל שבוע
אני פוגשת את כל האותות והסימנים
של בית
של חום וחיים
ועוד איך יש פה חיים
עולים על גדותם ומשתפכים
הכלים מ פ ו ז ר י ם
הכיור התמלא
הברז מזיל ד
מ
ע
ה
הבגדים מושלכים
לכל עבר
הנעליים
בכל פינה
ימין מבוהלת
מסתתרת
מתחת
למיטה
ושמאל התהפכה
פנים לאדמה
לא רוצה לראות לא רוצה
הפתקים התעופפו מהרוח
פזורים על הרצפה
האבק
חול הים ובגדי הים
המגבות הרטובות
והכביסה שנערמה... עד גדות
איזה בלגן
איזה
בלגן...
ואז כשאנחנו מתכנסות
ליישר את השורות
במשך הזמן הזה הדרוש
הביחד עושה לי פתאום
טוב כל כך ונחוץ
טוב טוב כל כך טוב
"יהיה טוב יהיה טוב
רק שלפעמים אני נשבר"
דיוויד ברוזה שר
וגם אני.
|
|
|
אי אפשר לעבוד
עם תותח
כזה!!!
ילדה קטנה,
מצטטת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.