חנה שניר / ילדה בודדה |
מכינה את המיטה לשינה
את האור כבר מישהו בא
וכיבה
את המיטה לא צריך להציע.
אין סדינים, אין כרית, אין אנשים
יש שמיכה ויש דממה שחורה.
יש ילדה קטנה שפוחדת ללכת לישון
לבדה.
ליבה הולם בחוזקה
היא כל כך עייפה מהחיים,
מהסבל,
מהצרות,
הביזיונות, הקללות והמכות.
היא רוצה לישון.
לגעת בחלומות.
הצלקות כואבות לא נותנות מנוח,
לא עוזבות אותה.
אך בכל זאת היא עדין כל כך
פוחדת
ובכל זאת היא נרדמת
לבדה
במקלט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|