עמדת בסוף הקיץ
לקטוף את שנותר
ובשדה אך צללים ורוח
ופסיעות רחוקות של אהוב
שחדל.
הלכת אל הים
סימנת בדידות על החול-
שרטוטים ומבטים
שרדפו אחר זכרונותיך
ולא היו עוד ידיים,
לא פה לרוות מגופך,
אור שוקע במים
בלובן עורך השתרר אז השקט
חולק נגיעות בינך לבין החוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.