כרמית צברי / זקנה מתכנסת |
לאורך משעול, מוקפת רפאים,
הריח מגיע לאפי.
כמו בגומחה, בזווית התכנסות,
על כסא גלגלים,
מצטופפת הזקנה שלי,
צופה בסרטים מצוירים.
במסע אל שניים אולי תפגוש
מקדם-מובהק ויאללה ממנו נמאס.
המחיצה בערה ובאישון לילה,
מתחת לגג, תוך גינונים
החיים אינם פוסקים.
במעקה בית הקפה הם שם בשבילה
פלוגת החורצים, הם כמו שיפוצניקים רמאים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|