|
אדומה כמו עגבנייה
לפעמים עגלגלה.
כך הרגשתי כשהייתי רעבה.
היה זה מוזר
להידמות לירק
ומלא טיפשות.
הייתה לי הרגשה
די אחרת
ומלאה בדידות.
כמה גרעינים זעירים
בתוך ליבה
כמו החורים שמסתערים
לכולנו בנשמה.
גם אם נרצה מאוד
לא נוכל
לשנות את יופיו של הטבע.
היום אנחנו ירקות
מחר חיות
תמיד יש למה להידמות.
כנראה שיש חורים
שאי אפשר למלא
תמיד יהיה בנו ריק
והוא יעיק. |
|
|
זו מין
פרובוקציה כזו
שאתה תמיד תראה
סלוגנים של
אחרים אבל לא את
שלך.
זה כמו שיש
דלתות שנותנות
לך להכנס ולצאת
אבל לעולם לא
נפתחות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.