זעקה עתיקה ממלאת את הלילה,
קולם של אלפי נפשות חופשיות.
אלופי הברירה הטבעית כבר מצאו
את עצמם נחבאים אל כלי המשחק.
והאם זו כניעה לרצון העולם
שיוקדת על לב שפועם אל החופש
כשאמת מתבטאת בשלל גווני האפור
מה תגדיר כשחור או לבן?
פני השטח סוחפים אל מעבר,
לכל שיעז להביט, לחפש.
את שלל הצבעים, צבעי קשת,
הנגלים אל כל אדם, שכאין הוא שופט.
משחקי עיוורון של סומאי התכלית,
ממשיכים להשליט מרותם.
ומראות הסתייגות ממשיכים למלא,
את כל התמונות של עיניי רוחם.
חומות נוחיות ממשיכות לסרב,
לכל חיזוריו של מבט מעמיק.
ומילים שנולדו עירומות מתקשטות,
בשלל המסיכות של שומריו של הלב.
ואלפי סרבנים של משחק עיוורון,
אלופי החיזור, עירומי המילים.
מבקשים עוד לפרוץ את חומות הסומאים,
את כל אשר כשל מבט מלהביע,
הם זועקים. |