ארבל הכרמלי / קורה ש... |
ויעיק הדבר על לבי,
אך אפילו אם אתעצב
אזכור כי כישלון את הנפש מעצב.
קורה שאתעה בדרכי
אך תמיד שב אל נתיבי
בעזרת מצפן הנישא עמי
בדמות אהובתי, מעוררת מצפוני.
קורה שהלילה סגרירי וקודר
אך היום אחריו שוב מתבהר
והשמש שוב זורחת מעליי;
יום חדש מקדם פניי.
קורה שנקלעים אל האפילה
המקשה על הבחירה הנכונה
ואז אהובתי ניצבת כמגדלור
ומאירה חיי בזרקור.
02/07/07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|