מתבונן
בחיים
מציאותיים
ללא מטאפורות
ללא דימויים
ללא משלים
או אמרות חכמים

מסתכל
פשוט
בקסם הטבעי
והוא לכשעצמו
די אלוהי

ובד
בבד
ריק לי בפנים
הכל
כה
חסר

כה
לא פה

משוררים
וסופרים
עמדו על כך
בכל הדורות
שבין השורות
לאחר כל הנבירות
וכל חכמתן
של המילים האדירות

יש משהו
שדבר לא יכול לתאר
אותו רגע אושר מר
שלעולם לא ייגמר

הרצון להבין
הכל עד הסוף
להישטף
באוקיינוס ההארה
מחוף אל חוף
ובמקום זאת לשכב
מוכה שעמום

במדבר המציאות
לאחר שטעמת מעץ הדעת
של הבדידות
ולגסוס באטיות
עמוק אל תוך הרהורי ילדות

בם עוד הייתה תקוה
למשהו טהור, עמוק ואמתי
משהו שלא יושג לעולם
ויישאר לנצח מחוץ לאחיזתי