שימי הוד / שקיעה |
כשהשמש מפנה גבה ומדממת,
זה רק כדי לשוב עם שחר ולהאיר פניה.
וכשבא לילי ושמשי נטתה ללון בחיקי,
סר האופל מלבי ולילי היה כיומי.
ועכשיו, משהפסיקה ותטה ללון במקום אחר,
אסתפק לי באור הירח בין החרכים
ואודה לה על כל אותם לילות וימים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|